דהן נ' מכון וינגייט בע"מ ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות קריות |
14754-05-09
28.4.2010 |
|
בפני : פנינה לוקיץ' |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יעקב דהן |
: 1. מכון וינגייט בע"מ 2. אריה חברה לביטוח בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
התובע, יליד 1946, עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, ביום 3.5.06, כאשר עת שחגג הפנינג יום העצמאות במתחם השייך לנתבעת מס' 1 (להלן: "מכון וינגייט") נפל ונחבל בפניו (להלן: "התאונה").
לטענת התובע, מכון וינגייט אחראי לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה מאחר ונפילתו נגרמה כתוצאה מכך שנתקל בקורת בטון המפרידה בין הדשא עליו ישב לבין מגרש ספורט הנמצא בסמוך ואשר יצרה מפגע שגרם לתאונה.
הנתבעים מכחישים חבותם כלפי התובע שכן, לטענתם מדובר בקורה בולטת וברורה היוצרת הפרדה בין הדשא לבין מגרש הספורט, אין היא מהווה מפגע, וכל ההולך במקום רואה בבירור את הקורה. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי לנוכח ריבוי הגרסאות של התובע, אשר בעצמו אינו מצליח להצביע על הסיבה לנפילתו, יש לדחות את גרסתו ולקבוע כי נפל מסיבה שאינה קשורה למפגע כלשהו, אשר לטענת הנתבעים כלל אינו קיים.
ראוי לציין כי מהמסמכים שהוצגו בפני אכן עולה כי גרסתו של התובע לא היתה עקבית לחלוטין כאשר במסמך הרפואי הראשון שנערך צוין כי נפל תוך כדי הליכה ובאף אחד מהמסמכים הרפואיים לא צוין קיומה של קורה שגרמה לנפילתו. כאשר רק בכתב התביעה הופיעה הטענה בדבר התקלות בקורה תוך כדי ריצה אחרי נכדתו.
בעדותו בפני לא הציג התובע תמונות של המפגע שלטענתו גרם לפגיעתו והופיעה גרסה שלישית לפיה התובע דרך על מקום נמוך בדשא ולכן מעד על הקורה ונפל.
מהתמונה שהציגו הנתבעים ואשר התובע הסכים כי היא מתעדת את מקום נפילתו עולה כי מדובר בקורת בטון בולטת היוצרת חציצה ברורה בין הדשא לבין המגרש, ומקיפה את המגרש מכל צדדיו, כך שמי שיושב בדשא ומבקש לגשת למגרש, מבחין בה בצורה ברורה ולפיכך אין מקום לטענה כי היא יוצרת מפגע כלשהו. ככל הנראה, התובע שהיה מודע לחולשת טענתו כי הקורה היוותה מפגע, הוסיף במהלך עדותו כי יתכן ונפל כתוצאה משקע בדשא, אולם קיומו של שקע כזה, אף הוא לא הוכח.
לאור האמור לעיל, אני קובעת כי על אף ששוכנעתי שהתובע נפל במתחם של מכון וינגייט (ענין שלמעשה לא הוכחש), אין בכך להטיל אחריות כלשהי על הנתבעים שכן, לא הוכח כי נפילה זו נגרמה כתוצאה ממפגע כלשהו וסבירה יותר טענת הנתבעים כי הנפילה נגרמה בעת שהתובע רץ אחרי נכדתו והחליק.
בנסיבות אלו, התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ולפיכך,דינה להידחות אולם בנסיבות הענין ולאור החבלה שסבל התובע, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.
ימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|